#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הסתפקו בגמ' אי כהני שלוחי דרחמנא הוו או שלוחי דידן.<br>מה פשטו בזה בסוגיא דקידושין?<br>ומ""ט לא פשטו הכא מהתם?<br>ואיך ההכרעה?"	"בקידושין הוכיחו דשלוחי דרחמנא, דמי איכא מידי דהמשלח לא מצי עביד והשליח מצי עביד.<br>והכא בעי למיפשט ממתני' או ברייתא.<br>והכא לא איפשטא הבעיא, אך מ""מ היא נפשטה בקידושין דשלוחי דרחמנא, והכי נקטינן."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין לפשוט את הספק אי כהני שלוחי דרחמנא או דידן מהא דתנן במתני' דמקריב על המודר הנאה קיני זבין?<br>ומהא דנקט דווקא קיני זבין?<br>ומהא דאם היה כהן זורק עליו דם חטאתו ואשמו?<br>ומהא דכהנים שפיגלו פיגולם פיגול במזיד?<br>ומהא דפיגולם פיגול בשוגג?	"מחוסרי כפרה שאני, וכדאמר ריו""ח דהכל צריכים דעת חוץ ממחוסרי כפרה, שהרי אדם מביא קרבן על בניו ובנותיו הקטנים.<br>אך אין לדייק דדווקא מחוסרי כפרה, די""ל דנקט הני לרבותא דאף דמהני ליה שיוכל לאכול בקדשים שרי.<br>ה""נ בחטאתו ואשמו של מצורע דהוי מחוסרי כפרה.<br>במזיד אין הם עושים ע""ד השליחות.<br>בשוגג אף דמצי א""ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, מ""מ אמר קרא לא יחשב לו מ""מ."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למד ריו""ח דמחוסרי כפרה אפשר להביא גם שלא מדעתו? ומה המקור לזה בקרא?<br>ואיך יתפרש קרא דזאת תורת היולדת? ומה ההכרח?<br>ומדוע לא יביא חטאת חלב על חבירו שמביא על אשתו שוטה?<br>וקרבן פסח על חבירו שמביא על בניו קטנים?"	"שהרי מביא על בניו ובנותיו קטנים, דכתיב זאת תורת הזב בין גדול ובין קטן.<br>ויולדת אתא לרבות שוטה, דקטנה ל""ש שאי אפשר שתהיה יולדת קטנה. (ולמ""ד דחיה בנים כסימנים).<br>חטאת חלב ל""ש בשוטה, דאם חטאה בשטות אינה חייבת, ואם חטאה מעיקרא אינה בת קרבן כדאמרינן דנשתטה הואיל ונדחה קרבנו ידחה.<br>קרבן פסח אינו מביא על בניו ובנותיו קטנים אלא משום מה דשה לבית אבות לאו דאורייתא."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריו""ח אמר דהכל צריכים דעת חוץ ממחוסרי כפרה, שהרי אדם מביא על בניו ובנותיו קטנים.<br>כיצד בסברא היה מקום לומר דלא כריו""ח?<br>ואיך א""ש הא דהכל צריך דעת, עם הא דזכרים שנמצאו ממגדל עדר ולפנים יקרבו עולות?"	דאין דנים אפשר משאי אפשר.<br>כיון שנאבד דעת בעלים שכל כהן שירצה להקריב יקריב.	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו בגמ' דשה לבית אבות לאו דאורייתא, הא הו""ל שלא למנוייו?<br>ואיזו ראייה הביאו מברייתא? ומה כוונת הקושיא ומזכה להון מי המזכה? (2)<br>ולמה אמר להם אביהם כך? ואיך דקדקו כן בברייתא?"	"אין איסור שלא למנוייו אלא בראוי להמנות. (ר""ן).<br>והוכיחו כן מהא דהשוחט ע""מ שמי שיעלה ראשון יהיה הפסח עבורו, והוא מזכה אחיו עמו. והרי אחר העלייה יהיה הפסח שחוט וכתיב מהיות משה מחיותיה דשה.<br>לפ""א בר""ן הקושיא מהא דהבן הראשון זוכה אף שהפסח שחוט. לפ""ב זה לא קשה, דהוברר שהוא זכה מחיים, ורק הקושיא איך יזכה את אחיו עמו.<br>וע""כ דלאו דאורייתא, ואמר להם אביהם כדי לזרזן במצוות. דיקא נמי דגבי בנות שקדמו לבנים נקטו בברייתא לשון בנות זריזות ובנים שפלים, ומשמע שלא היה כאן אלא עניין של זריזות בעלמא."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן דהמדיר תורם למודר את תרומותיו לדעתו.<br>איך סברו לפרש את הציור לס""ד? ואלו ב' ספיקות יפשטו עי""ז?<br>ואיך פירשו למסקנא?"	"כגון שהמדיר תורם משלו על של המודר, ולדעתו של מדיר. [דמשל מודר אי אפשר לו לתרום שהרי לא עשאו שליח. דאם כשעשאו הרי הוא מהנהו בעשיית שליחותו].<br>וא""כ מוכח דהתורם משלו על של חבירו א""צ דעת. וכן מוכח דטובת הנאה שלו, דאל""כ הוא מהנה למודר את הטובת הנאה בפירות.<br>ודחו דאיירי בתורם מפירות המודר על של מודר, וכגון שאמר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לס""ד דגמ' מתני' דתורם את תרו""מ לדעתו היינו בתורם משלו על של חבירו, מ""ט שרי במודר הנאה, וכי גרע מפורע את חובו? (לרשב""א ולר""ן)."	"הרשב""א כתב דאה""נ דלא אתי אלא כחנן דשרי לפרוע חובו.<br>והר""ן כתב דהכא עדיף, דכיון דטובת הנאה שייכת לתורם, אפשר דניח""ל לעשות כן שיוכל לההנות בזה כהן חבירו. וחשיב כעושה לצורך עצמו."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזו לשון של אמירה העמידו את הא דתורם את תרומותיו ומעשרותיו לדעתו?<br>ומה הדין באומר כל השומע קולי יתרום?<br>ובאומר כל התורם אינו מפסיד?<br>ומה הדין לעניין גט?	"כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום. דהוי שליח כ""ד המועיל לתרומה (ולא לגט), אך לא שליח גמור להחשב עושה שליחותו ולהאסר במודר הנאה.<br>אבל בכל השומע קולי הוי שליח גמור דמהני גם לגבי גט, ואסור במודר הנאה דעביד שליחותיה.<br>ובאומר כל התורם אינו מפסיד לא הוי שליח כלל, ולהכי אפילו לתרומה ל""מ דאי""ז שליחות."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה צדדי הספק בתורם משלו על של חבירו טובת הנאה של מי?<br>ומה פשט ר' זירא מקרא?<br>ומה הביאו מדברי ריו""ח?<br>ואיך יתפרש הפסוק לפי""ז?"	"אי אמרינן לולא פירות התורם לא היה נתקן הכרי, או לולא הכרי לא היו פירות אלו נעשים תרומה.<br>ר' זירא יליף מקרא דתבואת זרעך ונתת דהוא של בעל הכרי.<br>אך הביאו מריו""ח דהתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו.<br>וצריך לפרש ד'ונתת' קאי על עשר תעשר, שהמעשר הוא זה שהטובת הנאה שלו."	נדרים דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מותר ללמד למודר הנאה? (פרט המקומות)? ומה הטעם?<br>ולבניו ולבנותיו?	"מדרש הלכות ואגדות מותר בכל מקום, דאסור ליטול ע""ז שכר, ומצד ההנאה עצמה מצוות לאו להנות ניתנו.<br>מקרא מותר רק במקום שנהגו שלא ליטול עליו שכר, כשלא נהגו אסור.<br>ובניו ובנותיו מותר ללמד בכל עניין."	נדרים דף לו		
